הר צבי: הערות וביאורים בסוגיות הש״ס

אחד אי אינו איסור איסור הנאה אירוסין אכילה אכילת אלא אמרינן אסור אפילו אפשר בבל בה בו בזה בכל בפסח ברכה ברכת המזון גמרא דאורייתא דאין דאינו דאם דאמר דבר דברי דגם דהא דהוי דוקא דין דיש דכיון דכל דלא דלפי דמאי דף דרבנן הא הגמרא הדין הוי החמץ היינו הכי הלכה המצוה הנאה הפסח הקדש הרי הרמב"ם התוס התורה ואין ואם כן ודאי והנה ויש וכו וכן ולכאורה ולכן ועיין ועל זמן חיוב חל חמץ חשש טבל טומאה ידי יוצא יצא יראה ישראל כדרך כזית כיון כלל כתב לאו לאכול לה לו לומר לי ליה לן לעיל לענין לפי מאי מבואר מותר מטעם מכל מקום מן מעשה מצה מצוה מצות מרור משום משמע משנה נאמר נמי סבירא סוף סימן ספק עובר עיין עכ"ל עליו פסח פרק קודם קרא קשה רש"י שאין כן שאינו שבת שהוא שיהא שייך שיש שכתב שכתבתי שלא שני שפיר תאכל תורה תעשה תרומה