ספר עפרות תבל פירוש על ספר קהלת THE DUST OF THE WORLD; A COMMENTARY ON ECCLESIASTES. וזה החלי בעזרת שדי צורי וגואלי "THE words of the Preacher, the son of David, King in Jerusalem." Our Rabbinical Commentators have called particular over Israel in Jerusalem. The Talmudical saying asserts, that he wrote the book Ecclesiastes, קאפי אי פי אי דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם : בין הנבון וידע החכם ראשית מאמר החכם מכל האדם שהמעה בזה ,attention to this passage, where Solomon, the author of this book הלשון שאמר דברי ונ"ו דידוע שמלת דיבור יורה שזה המדבר | is styled King in Jerusalem, whilst it appears from the 12th הוא מדבר בקושי ותוכחת ומי וצריך שיהיה אדם גדול הוא וראוי לו,verse in this chapter, where he says of himself " I, the preacher לדבר כזה ואין יכולת באדם אחר להשיב על דבריו כי כל דבריו אמת noas King over Israel in Jerusalem, that when he wrote or spoke וצדק כי הוא שלם במה שמדבר ומוכיח לאחרים שהרי אם זה המדבר אינו צדיק וחכם גדול מכל האחרים שמדבר עמהם בקושי ומוכיח the words contained in the book before us, he was no more king אותם איך אפשר יש לו כח ופנים לדבר עם אחרים בקושי ולהוכיחם -Hence the Rabbinical tradition (Tal ולהודע להם עניין העולם הזה ולהורות לחם ליראה מהש"ית הרי אמר | mud Treatise, Gittin, folio 68) that Solomon was for a time השית ע"י צפניה הנביא ( קא"פי כי פי א') התקוששו וקושו ופירשו | ,dethroned and expelled from the Holy City by King Ashmedai רזל קשט עצמך בתחלה שתהיה צדיק וחכם ואח"כ וקושו תוכל לקשט and that he was reduced to great poverty and destitution; but עמהם בקושי ולהוכיחם מכח חכמתך ושלימותך ואין מי שיוכל להתריס אחרים כיראת הש"ית ובשמורת נפשם מזה העולם האבד ותוכל לדבר .was ultimately restored to his kingdom and former grandeur כנגדך ואם לא יהיה בך כל האמור אם תדבר עם האדם בקושי ותוכיח אותו כמ"ש רז"ל דרך משל אם אתה אומר לו טול קיסם מבין עיניך | during the time of his reverses, when experience dearly bought ופירושו עון קטן הוא מבייש אותך ואומר לך טול אתה קורה מבין had taught him the nothingness of temporal wealth, and the עיניך פירו' עון גדול שיש בך ולא תוכל להשיבו ולזה האדם שמדבר בקושי vanity of earthly treasures and enjoyments. This tradition is ומוכיח אחרים להראות להם הדרך הטובה שילכו בה ביראת ה' ולשמור -favored by the fact related in I Kings Chap. xi., that King Solo מצותיו בודאי זה האדם חכם ושלם בכל וגדול היחס והמעלה ויש לו | -mon had at one time abandoned the faith of his fathers, and dege כה לדבר בקושי בהוכיחו את האנשים לטובתם בהיותם בזה העולם ואני בעניי מביא ראיה פשומה על מלת דבור שמורה שהיא דבור | natural than the sincere repentance consequent to the heavy החומרי האבד ולקיום נפשם לעולם הקיים הנצחי : בקושי מלבד מה שהביאו רש"י וגדולי המפרשים ז"ל על קהלת | punishment by which he was visited, the bitter remorse for his והוא מש"ה (שמות קא"פי ו' פי ני) וידבר אלהים אל משה וג"י ושם פירש misconduct, by which he had provoked the wrath of God, and רש"י ז"ל שדיבר אליו קשות משום שאמר משה להשי"ת למה הרעתה the due appreciation of mental happiness and celestial bliss, in וג"ו שאין יכול אדם לדבר עם השי"ת כזה לזה הש"ית דבר עמו בלשון | -contrast with the transient pleasures and allurements of terres קושי ומשפט שאמר לו וידבר אלהים וג"ו : : וכן מצינו במרעה שהיה trial wealth and honor. Indeed there is one sentiment pervading שלם בכל וחכם בכל במה שברא הש"ית בעולמו הנצחי ובעה"ז האבר | the whole of this remarkable book. A strong contempt of all וכשבא להוכיח את ישראל בסוף ימיו התחיל לדבר עמהם בלשון קושי labour and toil for the fleeting treasures of this world, and a אמר אלה הדברים אשר דבר משה וג"ו ולא אמר הכתוב אשר אמר משה אלא שדיבר עמהם בלשון קושי להוכיחם על מה שעבר עליו עמהם | desire for attaining more lasting happiness and prosperity than במדבר ולהורות להם הדרך הישרה לשמור תורת הש"ית שניתנה ע"י ולקיים מצותיה בכניסתם לאי כדי שיזכו לגופם בעה"ז ולנשמתם The reflections of a master-mind like that of Solomon-of a man לעךהרב: nerated into idolatry and heathen profligacy. Nothing is more the earth offers to man. whom Scripture distinguishes as "the wisest of all men," and עתה אבוא נבוא לכונת דברי שהמע"ה אלו שאמר דברי קהלת under such circumstances as those related by the Talmudical מלך בירושלם אע"פי שכולם דברי שלמה כנראה שמתחלה כתוב שם וניו לפ"ד מזה הכתוב עד כתוב י"ב שאמר אני קהלת הייתי | tradition; hurled from one of the highest thrones ever possessed אביו ולא אמר הייתי ובכתוב הי"ב לא כתב שם אביו ואמר הייתי | -by any Monarch, and driven to penury and beggary-the reflec ופירוש דבריו הייתי מה שהייתי ועתה לא הייתי מה שהייתי אשר ע"ב | tions of such a mind and under such circumstances, cannot fail לפע"ד אלו י"ב פסוקים ויש ג"כ שני פסוקים בסוף הספר החכמים to command a respect, and claim an authority which the book שהיו עומדים לפניו כשהיה במלכותו הראשונה ושמעו דבריו אלו על | Ecclesiastes always has maintained, and ever will maintain. It כל עניני העולם בסתם ולא פירש להם דבריו בענינו פרט פרט ואלו is true that one of the chief features in the character of a public העומדים לפניו שמעו מיש וכתבו אותם משמו : איברא הכתוב השני שאמר אני קהלת ונ"ו עד סוף הספר כלו אמרם שלמה בעצמו אחר מה שאירע לו עם אשמדאי כמ"ש ז"ל בנ"מ דגטין (דף סח) וכשחזר | that as the Talmud forcibly remarks, if he exhorts one "to take לירושלם וזכר והבין מה שעבר עליו בעת היותו בתוקפו וגבורתו וראה a splinter out of one's eye, no one can answer him, "first take preacher, to qualify him for that office, is purity of morals, so must not be guilty of the same offences, with which he re עניני העו"הז ועמל האדם בו לא יועיל לו כי אם ממה שיעמל בון a beam out of thine eye." It is true that a public preacher ו לעוה"ב ביראת השייית וקיום מצותיו כמ"ש בתחלת ספרו זה מו מה שאמרם בתחלת מלכותו בכלל עד סוף דבר הכל נשמע ויגו עתה בפסוק י"ב לפרש דבריו בעניני העויחן פרט פרט הוא proaches and admonishes others, nevertheless if the preacher, like פירושנו זה לא יש עוד תמיהת המפרשים זיל על קהלת שאמרו | in the instance of King Solomon, tells the world openly and ראוי לחכם כמו שלמה לשבח עצמו שהוא בן דוד ושהוא מלך | -frankly that he himself had committed the same error, and in שהוכרחו לפרש שבא להורות לאחרים שהוא ראוי משום שידע | dulged in the same propensities for which he now rebukes and העוה"ז מצד שהוא חכם ומצד יחוסו ומצד מלכותו ומצד מדינתו exhorts them, and that experience and investigation had led him ש בפירושם ז"ל והנה כפי דבריהם אלו, עדין תמיהתם עליו במקומה ת סוף סוף הוא בא משבח את עצמו ולפי מ"ש לעיל אין אנו צריכים שהכתוב היא עד כתוב י"ב שאמר אני קהלת וג'ו אמרו אותם tified and mended, his exhortations create more effect and engage ו משמו מיש במלכותו היא בעניני העוייהן בסתם וכתוב ה"ב שאמר more attention than those of a man who never tasted the bitter קהלת הוא בעצמו אמרו והקטין את עצמו בענוה שלא זכר יחוס | -cup of adversity, and whose piety and morality is merely theo שם אביו דוד אלא אמר הייתי מלך ועתה לא הייתי כמו שהייתי : - הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל : to see his misdeeds and detect his faults, which he had since rec retical. The unassuming tone and humility of language, which the Royal Preacher has adopted throughout this book, form an additional claim for the truisms in which it abounds. "Vanity of vanity saith the preacher, vanity of vanities, all is in this passage to the five different stages of man's life: child לפייעד שהייעה התחיל לדבר בזה הכתוב באלו שבעה הבלים על ני זמנים שבחיי האדם מיום הולדו עד יום מותו והם ידועים ימי ה משנולד עד שיכנס לארבעים וימי העמדה מארבעים עד ששים | vanity. The frequent repitition of the term vanity in this verse הירידה מששים ואילך וזהו כונת מייש בתחלה הבל הוא על יום | gives the sentence great emphasis, and at once discloses to us האדם מאותי יום עד היותו בן יין ונקרא איש כל שכלו ומעשיו the conclusion at which the Royal Preacher had arrived after long הבל ומעשה תעתועים כי בהיותו תינוק אם יפגע בבור הוא נופל | and mature reflection on this world and the good which it affords בו ואינו מרגיש בו ואם יעבור לפניו נחש הוא תופש אותו ואינו | We may, however, refer the word vanity, which occurs five times שהוא מזיקו והטיט והעיפוש הוא מתפלש בהם והולך וגדל שיו כקוף שוחק ומרקד ובוכה בכיה של חנם עד היותו בן י"ג שנה תכנס רוח שטות תאות הטבע עו"הז ועל ימי הנערות האלו שיעברו | hood, boyhood, manhood in its bloom, in its fullness, and in its שלמה הבל שאין באדם בהם שום ממשות ומבן יייג ואילך אמר decay. The first two stages being his gradual development, the ום הבלים משום שיש בהם באדם הבלים הרבה דהיינו אם זה ;third his stationary period, and the last two his gradual decline זור כאלו ימי עלייתו הולך אחר שרירות לבו בחומר הטבע הולך | -all of which the Preacher considers vanity, and none really afford ראות עיניו בתאות נפשו החומרית עם חבורת פועלי און נערים ing stable happiness. The first verse of the chapter may be ערים ועין נואף שמרה נשף וכי יתן בכוס עינו ויין ענושים ישתה regarded as the index of the whole book, it is the great feature א כריסו וישכח רישו ויחסר כיסו ולרדוף העושר יעוף כנשר את אוצריו והמות בחדריו ולא ידע למי יעזבנו או התעיף עינו בו and the spirit which animates every line therein. It is necessary ינו ובהיותו בן עשרים ויט שכמו לסבול לשתות בעמלו מים המרים | however, to remark that the Preacher condemns as vanity all הנה אשה לקראתו כי ירבה כבוד ביתו שש וארגמן לבושה כדי | striving after worldly possessions, but does not despise the great יהיה לכלימה ובושה עם בני גילו ועם האשה וילדה לו בנים והיו | -exertion and attainment of the mind; not in speculative philoso למשא האשה וילדיה מרבים עליו געגועים ילדי שעשועים אייב phy, but in the religious knowledge and faith in God and his לן פיתא ויינא ובשרא שמינא וכיתנא רומיתא ובכל אלו התלאות laws which are the only source of man's lasting success and prosperity. עליו כל יום באות עודנו בשמחת מריעים וחבורת רשעים ונכנס ת הארבעים ועברו לו ימי העליה בתאניה ואניה ועליהם אמר גם הבלים שיש בהם לאדם הבלים הרבה מארבעים עד ששים נכנס לימי העמדה ויחרר חרדה לילה כיום ישים חושב מחשבות ובלבו רבות שבות אם הוא עני ולוה מאחרים ירבו עליו החובות ועבד לוה לאיש מלוה ואם הוא עשיר ומלוה לאחרים לבו דוה שמא נשבר או נשבה ה ונאבד ממונו שהלוהו והלכו לו ימי העמדה בכאב לב על ממונו אשר גמול ידו הדה ועל זה אמר קהלת פעם רביעית על ימי העמדה הבל ס לימי חייו לששים עד שבעים ואילך אלו ימי הירידה ובאו לו רתת ורעדה ואם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונכיה באבן כי חשכו לו אות בארובות ועיניו זובות כאובות מעלין את המדומע אם הוא עני אוכל לחם במסכנות ואם הוא עשיר אוכל לחמו באנינות כי בטלו הטוחנות ואין לו עוד שליטה על כל העושר אשר צבר בחפניו והנה הוא לעיניו סתום וחתום ביד בניו ואפילו הם בני זנונים מלאים אשמים נים ונשכח לו כל השבע ימי עליה וימי העמדה אשר הלך בטבע חומר זה העולם ולא נשאר לו עתה אלא בכיה ואנינה וארבעה גרמידי תנא ומרא והצינא ורמה לבשרו מזומנה ועל אלו ימי הירידה אמר קהלת הבלים שהם גרועים מכולס וחזר ואמר פעם שביעית על כל האדם הנ"ז הכל הבל שיגע בהם האדם בחומר הטבע תחת השמש הכל הבל ולא יעלה בידו כלום ולא ירויח בביאתו לזה העולם כי אם ים מצותיו יתברך ולירא מפניו שזה דבר למעלה מהשמש ובזה ירויח לנשמתו מנוחה ועונג העולם הקיים שהוא למעלה מהשמש ממעשים נים שעשה בחייו בזה העולם : "What profit hath a man of all his labour, which he taketh under the sun?" . מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש : The term under the sun strongly bears out ה מזה הכתוב שהתחיל לדבר גדול החכמים בספרו זה יכין כל | our previous remark, that the royal author condemns but those קורא שתכלית דבריו בספר זה להודיע לבאי עולם שלא unremitting exertions and avaricious strivings after money and לת נשמתו יותר גדולה ממעלת המלאכים והרצון הוא המעשה wealth, after worldly honor and fame; all these strivings being א האדם אלא לעשות רצון יוצרו שהוא לטובת האדם כדי שתהיה המצות שהם רוחביים למעלה מהשמש אבל אם האדם בימי | confined to things which are under the sun, and cannot elevate ו מה שהוא עמל הוא לדבר שהוא תחת השמש דהיינו לעונג ,their desires beyond the things of this world. Not so, however ומר כאכילה ושתיה ולאסוף הון עתק ולבנות בתים והיכלות | are our labours in the study of the laws and precepts of God, and שיקרא שמו עליהם אחר מותו והמצות שצוה אותו יוצרו of our exertions to attain as correct a knowledge of our Creator לעשות אותם השליך אחרי גיוו מה יתרון במה שעשה לו אחרי מותו | as it is possible for the human intellect to arrive at. These שהרי כמה בני אדם אספו הון רב ובנו בתים והיכלות בחייהם וקראו | mental pursuits are not confined to things under the sun, but to | : בשמותם עלי אדמות ומתו ועזבו אותם הבתים והיכלות והממון מה | those which are above it; they do not aim at the possession of שעשו הלא תראה שמעשה ידיהם כלה אותם ונשמתם הלכה ערומה | things which are perishable, or at least declining, but they strive | : מכלי עשות רצון יוצרה שבאת לזה העולם בשבילו אבל השיית הוא for the ever-living truth of the words of God, and pant for the מכלה מעשה ידיו בימש דה'מעה בתהליי האויב תמו חרבות לנצח וערים spiritual and eternal bliss to which the mind of man is permitted נטשת אבד זכרם המה וה' לעולם ישב ונייו וכתוב אחר אומר הארץ,to soar ; to that world which is high above the sun and the planets כבגד תבלה ושמים כעשן נמלחו וזו היא כונת החכם בזה הכתוב : and which is free from periodical influence, from the rise and decline which the heavenly planets exercise on things which are under the sun. 4" One generation passeth away, and another cometh: but the . י. דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת : פירוש דבריו אלו שדיבר בבונים היכלות ובתים והם מתים ועוזבים -earth abideth for ever. No reflection produces a greater con אותם והארץ פירוש אלו הבתים, שבנו על הארץ בלו אותם | tempt for the vanities of this world than a glance at the pages of שהם עומדים יותר מבעלהין ומייש לעולם עומדת ר"ל לזמן קצוב | history, which exhibit men mighty and powerful, in the height כמייה ועבדו לעולם דהיינו לשנת היובל והארץ נ"כ תבלה לזמן of their ambition, intoxicated with success, cunning, devising יצוב כמשייה לעיל והטעם שכל ההוה מארבע יסודות נפסד והם אש | .schemes for the aggrandisement of themselves and of their country ורוח ומים ועפר : פי ה" ו"ז" וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב covered with dust and their names are hardly mentioned. How זורח הוא שם : כל סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח : הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל-מקום שהנחלים הלכים שם הם שבים ללכת : On one page of historical record we see men in all their splendour and glory, and we have but to turn over the leaf to find others who have not toiled for it, occupying their posts, whilst they are 66 one generation passeth away, and another cometh," every one labouring for enjoyments which swiftly pass away "like the bird that flieth in the air;" whilst the earth which covers them all "abideth for ever." 5,6,7" The sun also riseth, and the sun goeth down, and hast אמר זה לתת ידיעה בתחילה לאדם שכל הנבראים תחת השמש | eneth to his place where he arose." " 'The wind goeth towards the הוים וינסרים שנבראו מארבע יסודות הנזיל והאדם גייך | south, and turneth about toward the north; it whirleth about נברא מהם והתחיל ואמר דור הולך וגיו ואח"כ בזה זכר ענין הארבע | continually, and the wind returneth again to his circuits." * All יסודית שגם הם הוים ונפרדים והתחיל ביסוד העפר אמר והארץ | the rivers run into the sea, yet the sea is not full; unto the לעולם וגייו היינו לזמן כמשיה הארץ כבגד תבלה וג"ו ואח"כ זכר place from whence the rivers come, thither they return again." יסוד האש שדימה אותו לשמש שהוא יסודה אמר וזרח השמש ובא | : Since all beings on earth are composed of the four elements וגיו שמחלף הזמן בעת זרחו ביום ועת באו בלילה וכן עת זרע וקציר | earth, fire, air, and water, they must perish and dissolve, like the ingredients of which they consist. The author first וקיץ וחורף וקור וחום הכל ממנה הוים ונפסדים וכמשה ישעיה (קאפי | speaks of the element earth, which lasts not for ever, but ס פייט לא יהיה לך השמש לאור יומם ולנגה הירח לא יאיר לך והיה ה' | also for a certain time only, after which it perishes ; as the Prophet says (Isa. li. 6), "and the earth shall wear old like a garment.’ לך לאור עולם וגיו ואמר עוד (קאייפי כיד פינה) וחפרה הלבנה ובושה החמה וניו ואח"כ אמר על יסוד הרוח הולך אל דרום וניין שהולך He then speaks of the sun, being the element of הרוח מצפון לדרום וסובב אל רוחות אחרים וסופו כלה ובטל ואח"כ | fire, on which depends the limits of day and night, and of the אמר על יסוד המים כל הנחלי הולכי' אל הים וג"ו שגם הם הוים ונפסדי | four seasons of the year, yet even the sun will cease, as the שהמים שכנחלים הם ממה ששואבים העבים מן הים להמטיר על הארץ| Prophet Isaiah says: the sun shall be no more for light by והם באים בנחלים והנחלים חוזרים ושופכים את מימיהם בים ובטלים | : day, neither for brightness shall the moon give light unto thee בו שאם לא נתבטלו בו הים מתמלא מהם ועולה ושוטף את העולם | but the Lord shall be unto thee an everlasting light, and thy God מרבוי המים שבאו מהנחלים וז"ש והים איננו מלא ע"כ דבר החכם | thy glory," (1x. 19.). And in another passage the Prophet also ענין ארבע יסודות להורות שכל הוה נפסד כל דבר שהוא תחת ,says, then the moon shall be confounded, and the sun ashamed השמש : when the Lord of Hosts shall reign in Mount Zion, and in Jeru salem, and before his ancients gloriously." (Isa. xxiv. 23) פ" ח" ט" כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא- The Royal Author then speaks of the element wind, which is מה שהיה also making its circuits, but is ultimately dispersed by the Ruler תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע : הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש | likewise powerful, ift not the most of all the four elements yet תחת השמש : of all elements. The fourth element is that of water, which is it cannot resist the will of Omnipotence, and though it daily increases and never abates, though the increased oceans are never dried up, moon, and other powerful creations of the universe. עתה בזה הכתוב בא לומר שהארבעה יסודות שזכר שנבראו בכל מה | filled, yet we have seen that by the will of God whole seas were שברא השיית תחת השמש ענינם ומצבם ויחוסם והפקדם ; and became firm ground for man to pass over them ובטולם כמה יגעו וכמה טרחו חכמים ראשונים ואחרונים כדי שידעו | and their ultimate perishableness is as sure as that of the sun and ויבינו ענינם ולא יכלו לרדת לעומק עניינם שאם האדם רוצה לידע ענינם בנפשו החיונית לא יוכל לדבר כי ענינם היולי אין לו קץ ולא יוכל | All things are full of labour ; man cannot utter it; the" 9 ,8 האדם החומרי לידע מוצאם ומוכאם ולא תשבע עין לראות הפקדם | eye is not satisfied with seeing, nor the ear filled with hearing איזה עת וזמן ולא תוכל אוזן לשמוע מאחרים ענינם כי לא יוכל לידע | The thing that has been, is that which shall be; and that which ולהכין ענינם כי אם מי שהוא מלא ביראתו מהשי"ת ומתבודד בשכלו | is done, is that which shall be done ; and there is nothing new ההיולי במעשה השי"ת ובנפלאותיו וישכיל בחכמתו במושכלות שיכיר under the sun." את יוצרו מי שברא הכל יש מאין ומשם ידע ויבין ענין הארבע יסודות | With all human ingenuity and inventive powers, it is impossible ומהותם וקיומם והפסדם ואז תדע מה שהיה שהוא השית הוא הוה | for us to exhaust the knowledge of nature, and all the secret ויהיה הוא ראשון והוא אחרון ומה שנעשה בבריאה בששת ימי בראשית powers which are dominant in many beings of the Creation. It הכל ברא כרצונו בלי הכרח הוא שנטע ארבע יסודות הללו בכל מה is avouched by the greatest and most eminent writers on natural שברא בעולמי ואין כל חדש תחת השמש ר"ל שמא יראה אדם בדבר theology, that there are yet many plants, herbs, minerals and דרך אחד מהנבראים מארבע יסודות שנפסד ונתבטלו היסודות שלו משל אדם שמת יאמר האדם שהשי"ת יברא עתה ארבע יסודות אחרים באדם אחר שיבא אח"כ לזה אמר אין כל חדש תחת השמש שיברא were known to the ancients, who did not publish them to the other productions of the soil in existence, which world, and therefore that knowledge died with them. השי"ת עתה אלא כל מה שברא בששת ימי בראשית כלם מוכנים As to the dogma "there is nothing new under the sun, which ומזומנים בארבע יסודות אלו ואם נפסדו בדבר אחד נמצאים בדבר -has been misunderstood by Scriptural interpreters, and has, there אחר שכמותו ואין כל חדש תחת וגו': fore, been most violently attacked by modern science and learning, which boasts of many discoveries that are new under the sun. יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה It must be understood that the author does not speak here of לעולמים אשר היה מלפנינו : אין זכרון לראשנים וגם the new nodes of application of the various elements of creation לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה: genuity has invented, and no doubt will continue to invent many but he speaks of the elements themselves, and although modern in useful systems of turning the existing component parts of creation God. אמר החכם בזה הכתוב האדם החומרי שלא למד חכמה ולא ידע to advantage, yet it is certain, that the invention consists only in במושכלות כשיראה דבר ונראה בעיניו שהוא חדש משום שלא ראה | the application; and as regards the composition of the various אותו מימיו ולא שמע ממנו אומר בנפשו הטבעית שזה דבר חדש שלא -beings and powers, the author justly remarks : "There is no היה ח"ו בבריאה בששת ימי בראשית לזה אמר החכם לא יעלה על | thing new under the sun ; nothing having been added to it דעתך כך אלא שזה הדבר שראית כבר היה לעולמים בימים הקדמונים | by man, since the creation of the universe was completed by אשר היו מלפניך משום שזה כבר נברא מששת ימי בראשית אשר ע"כ אין זכרון לדבר הזה שנראה בעיניך שהוא חדש שהרי בא בימים שקודם | Is there anything whereof it may be said, See, this is 11 ,10 זמנך משום שיודע כל בעל שכל היולי שזה הדבר כבר נברא מששת | .rew ? It hath been already of old time, which was before us ימי בראשית ולא יש לו זכרון שהוא חדש לא בספרים ולא בספורים כי | There is no remembrance of former things ; neither shall there מה חדוש יש בזכרונו וג"כ זה הדבר שנראה עתה בעיניך חדש אין be any remembrance of things that are to come, with those that עושים בו זכרון לדורות אחריך אם יבא וג"כ בדורות שיבאו אחרי אחריך לא יכתבו אותו בספר הזכרונות כי אינו דבר חדש כי כבר היה | The wise Author, of blessed memory, says that man who has לעולמים: עד כאן מה שאמר במלכותו ה"א בכלל וכתכו אותם חכמיו כן נלעד ועתה הוא מדבר במלכותו האחרונה בפרט פרט: פי **: אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלם : shall come after." learned no wisdom, and did not recognise the majesty of God in his works, if he sees any thing which he has not seen before and it appears quite new to him, he imagines that such a thing never existed in creation. Solomon, however, answers him, do not imagine that this thing is new, be assured that it has been already created during the six days, and as to its not being mentioned in כל בעל שכל דברי גדול החכמים כמה גדלה הענוה שלו שהוא | -any book or tradition, the reason is because it was not of suffi יראה מדבר עתה בעצמו ומפרש דבריו פרט פרט מייש במלכותו | cient moment. Even the very thing which thou imaginest to be הראשונה פתח דבריו בענוה אמר אני קהלת הייתי מה שהייתי ועתה | new, it will not be recorded, and the generations after thee may לא הייתי כמו שהייתי ועוד ענוה יתירה שבו בכאן לא זכר שם אביו | consider it new again, when they find it out, for the same reason ויחוסו להתפאר בו אלא בא להודיע בפרט מה שאמר במלכותו הראשונה : פ"יין ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כלי attentive reader, he speaking of the past, and the changes he had thou imaginest it new at present. 12 "I, the Preacher, was king over Israel in Jerusalem." The humility of the author's mind is here clearly perceptible to the undergone, and not mentioning even the name of his father, felt position had taken place, and therefore he now proceeds to ex plain in special terms what is before stated generally. I אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני that it was by his own failings that the great fall from his high האדם לענות בו : אמר החכם כשהייתי במלכותי הראשונה שקט ונח נתתי את לבי דידוע And I gave my heart to seek and search out by wisdom " 13 שמושב החכמה היא נתונה בלב שהא עיקר חיי האדם שחשק החכמה | concerning all things that are done under heaven, this sore travail אינו בא אלא מן הלב לדרוש ולתור כדרך המרגלים שתרים ודורשים | ".hath God given to the sons of man to be exercised there with סודות המדינה כדי שידעו באיזה דרך יכולים לכובשה כן אני עשיתי | The author says, when I was in peace and quiet on my throne בחשק שבלבי על החכמה כדי לדעת ולהבין ענין בריאותיו ונפלאותיו | during my former reign, I gave my heart, which is the seat of יתברך בעולם זה הח מרי והמעשה שיעשה בו : desire, to search for wisdom, and to investigate all matters connected with nature, which displays the omnipotence and wonders of God. The author uses the term n to search, which is to search the land of Canaan; like the spy who penetrates into the nature of the land, and examines its strong and weak points, to ascertain ראיתי את־־כל־ המעשים שנעשו תחת השמש applied in Scripture to the spies sent by Moses series והנה הכל הבל ורעות רוח : ר"ל וראיתי בזאת החכמה שרציתי לתור ולדרוש ענינה היא חכמת | where it is the most vulnerable, so did he search the philosophy הטבע שהיא תחת השמש שלא יש בה קיום והעמדה שבכל עת | of nature to arrive at a proper conclusion in questions of great וזמן משתנה בו הענין לברואיו יתברך לטוב ולרע לא כמו שברא השי"ת למעלה מהשמש שכל מה שברא למעלה מהשמש שמיום שברא אותם מה , I have seen all the works that are done under the sun" שנזר עליהם לעשות הם עושים עד סוף העולם לא ישנו את תפקידם | and behold all is vanity and vexation of spirit. I found after a per, either for the good or for the evil of his creatures ואפייה נתתי את לבי ונתחכמתי בחכמת טבע החומרי של זה העולם | close examination, says the author, that the things which are under ומצאתי שהוא ענין רע נתן אלהים לבני אדם לענות בו פירוש להתעסק | -the sun are continually changing, which the Almighty deems pro בו לדעת חומר זה העולם והוייתו מתחלתו עד סופו והוא ענין רע לבני | Not so אדם שאפילו יתחכמו בכל חכמתם לא יוכלו לדעת ממנו מראשו עד סופו,with the celestial creation, for whatever God has there created is וסוף חכמתם וידיעתם להבל ורוח וסופם יהיו תוהים על זמנם שנאבד | and remains unchangeable and immutable, from one end of the בהתעסקם בענין העולם החומרי ולא עלה בידם אלא הבל כל המעשים | -world unto the other, and from the day they were called into ex אשר נעשה תחת השמש: : istence are neither increased nor diminished, nor do they alter their assigned course. Yet when I examine the nature of all physical matter in the terrestrial world, I found that "it was things which are made "under the sun." him understanding? or can we make the dumb animal, whom מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות פיט אמר שכך ראיתי בחכמתי של הטבע שדבר שנברא ברצונו יתברך | ,vanity and vexation of spirit, given to man, in a great measure מעות בשעת בריאתו לא יוכל החכם בחבמת הטבע לתקן אותו,to busy himself therewith, and to occupy his thoughts and time בטבע אלא כך ברא אותו השי"ת וכך יהיה עד שיפסד ויכלה וחסרון מי | though it is evident that with all his wisdom he cannot penetrate שהוא הסר דעת כמו הכסיל והפתי באדם וגייך בבהמות ובחיות שהם | into the nature and origin of many matters: hence it follows חסרים הדבור שכך גזר עליהם השי"ת בבריאתם לא יוכל האדם בחכמתו | that he frequently has wasted much time and reflection on those בטבע לתקן אותו אלא כך נבראו וכך יהיו עד הפסדם ועוד וחסרון לא יוכל להמנות מי שהוא חסר דעת כמו הכסיל והפתי לא יוכל האדם להמנות | That which crooked cannot be made straight, and that which * 15 אלו הפתאים עם האנשים החכמים השלמים שיש להם דעת אע"פי שכולם | is wanting cannot be numbered.” If there is anything in nature חומרים הוים ונפסדים אפי"ה לא יוכל הטבע לתקנם ולמנותם זה עם ,which to our short-sighted understanding appears to be crooked זה אלא מה שגזר עליהם השי"ת על מזלם כך יהיו והרלב"ג ז"ל פירש | it is impossible for any philosopher, with all his ingenuity and מעות לא יובל לתקון וגו' הוא חומר הטבע מי שטבעו מעות לא יוכל | learning to make it straight, for thus was it ordained by the הטבע לתקנו וחסרון שיש בחומר הראשון לרבויו ר"ל שלא יושג מספר | Creator, and thus must it remain until he wills that it should חסרונותיו אז ירצה כזה שיש לו חסרון עד שאינו יוכל להמנות עם אחד | cease to exist. For instance, we find an idiot, whom the Creator שיהיה מהנמצאות ולפ"ז האומר אין לו מציאות לבדו כמו שנתבאר | has not endowed with sense: is it in the power of man to give בראשון מהשמע ומהר"ם אלשיך זיל פירש בזה כמה פירושים בדוחק | God has denied speech, to speak ? But so it was ordained in אבל באחרון, מפירושיו פירש בזה ששלמה עליו השלום אמר זה הכתוב | creation, and so must it remain ; the idiot and simpleton will על עצמו וז"ל אמרתי מה אעשה להוכיח ולישר את הכל לתקנם כי מעות | never attain sufficient sense to be numbered among the wise, but לא יוכל לתקון הלא גם אני בלתי ישר בזה כי הרבתי כסף וזהב ונשים | will remain so until the end of their earthly existence, Rabbi Levi נגד מה שצוה השם יתברך למלך בתורה ואיני יכול לתקן את הזולת משום שיאמרו לי טול קורה מבין עיניך ואם אומר מן השמים,sage, he explains it in reference to natural deficiencies in quality מנו אותי להוכיח את הזולת להדריכם בדרך ישרה גם, זה לא יתכן | or in number, which he considers irretrievable. Rabbi Moses הלא וחסרון לא יוכל להמנות מן השמים ממונה על הזולת לישרם כי Alshuch gives various meanings to this verse, the last of which איך ישמעו דברי מהבלתי שלם לשומעיהם ע"יכל ואני הצעיר אומר may be considered worthy of consideration. He thinks that אחר הסליחה רבה מדברי קדשו אלו שהרי שהמייעה כל מה שאמר | Solomon speaks here in reference to himself: What is the use of במשלי ובקהלת הכל דברי דרך ארץ ומוסר ומוכיח לעם ואחייך איך ,my attempting, says the preacher, to improve and amend others יאמר בזה שהוא חסר ומעות ואינו יכול להמנות מן השמים כפירוש | seeing that I, myself, have failed and transgressed (for Solomon הרב ז"ל והרי מנו אותו מן השמים מלך מבטן אמו כמ"ש הש"ית לדוד | multiplied silver and gold, and wives, against the laws of God אביו והרי הוא עתה מוכיח לזולת ונלפ"עד שדעת הרב הנ"ז ז"ל בפירושו | -he, therefore, considers himself too crooked, perverse, and defi זה ר"ל ששלמה מרוב הענוה שהיתה בו כמ"ש למעלה אמר על עצמו כזה | cient, that his words and admonitions should meet with a patient כדי ללמד לאחרים שמי שהוא חסר ומעות לא יוכל להוכיח לתקן אחריי | ,hearing from the multitude. This explanation appears to me משום שהוא אינו מתוקן כ"מש הנביא התקוששו וקושו קשט עצמך | however, as forced, unless it is to signify the humility of Solomon Ben Gershon, however, gives another interpretation to this pas ואח"כ קשט אחרים : פ"ט"ו דברתי אני עם--לבי לאמר אני הנה הגדלתי 161commended with my own heart, saying, lo! I am come to והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על-ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת : in not deeming himself worthy enough to exhort the people. great estate, and have gotten more wisdom than all they that have been before me in Jerusalem, yea, my heart had great experience of wisdom and knowledge." The author says, I have now, after great investigation, arrived at the conviction that man, satisfaction of mind. אמר דברתי אני עם לבי שכבר מלא בחכמה שחשק לבא with all his knowledge, ultimately finds that he can attain but לתכלית חומר זה העולם וענינו וראה הרבה חכמה ודעת בזה | little insight into nature, and which produces more vexation than הענין ולא עלה בידי כי מי שהוא מתעסק לדעת חומר זה העולם לא יעלה בידו כי אם הבל ורעות רוח כמי שתופס בהבל שאין בו ממש -And I gave my heart to know wisdom, and to know mad "18 ,17 ותופס ברוח שלא ימצא בידו כלום : פי ייח ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללת ושכלות | in much wisdom is much grief: and he that increaseth knowledge ייזיייח ness and folly: I perceive that this also is vexation of spirit. For increaseth sorrow." Although finding all investigation to be know more of the nature of this world, to know the difference between wisdom and folly, between knowledge and ignorance, when, to his sorrow, ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח : כי ברב חכמה רבי | vanity and vexation of spirit, he says, my heart still longed to כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב : פירוש דבריו אמר אחר שראיתי שעדין לבי חושק לדעת ענין זה he again found that even this was vanity and העולם אע"פי שידעתי שכולו הבל ורעות רוח אפייה ואתנה | שwith a שכל vexation of spirit. It is remarkable that the word לבי לדעת בחכמת הטבע מה יש הפרש בין חכמה ודעת ובין הוללות | with a o signifies folly. Yet there are סכל signifies wisdom, and שהוא השטות ושכלות שהוא השכל ואפילו הסכלות כתובה בסמך | Rome commentators who take the parallels or contrasts in this כל המפרשים פירשו אותה לשון שכל עתה יש בזה ארבעה סוגים in this instance, sense, in contrast to סכלות verse, and explain שהם שנים שהחכמה היא בלב כנודע וכננדה ההוללות השטות שהוא | wisdom, which is centered חכמה madness, and parallel with הוללות |